למה הקול שלך כן משנה, או גישה פוסט-צינית לבחירות

בזמן האחרון אני שומע די הרבה את המשפטים "כולם מושחתים" או "הקול שלי לא ישנה כלום". אם יצא לכם פעם להגיד או לחשוב אותם, ברכותי: אתם ציניים, וציניות זה דבר טוב. ערעור על מה שכולם מסביבך חושבים הוא צעד חשוב בדרך לידע. השאלה היא מה עושים עם הידע הזה. לעתים קרובות מדי, המשפט הבא הוא "אין אף מפלגה שמייצגת אותי" הוא "אין לי למי להצביע". אם אי פעם אמרתם אחד מהמשפטים האלה, אתם במקום הנכון. בפוסט הזה אני רוצה להציע לכם גישה פוסט-צינית לבחירות (ותודה לדורה על המותג).

היחס שלי למערכת הפוליטית הוא ציני לחלוטין. למרות זאת, אני לא רק מצביע בבחירות, אני גם מנסה לשכנע אותכם להצביע. כדי להסביר למה, בואו נתחיל משתי הגדרות פשוטות: פוליטיקה ודמוקרטיה. פוליטיקה היא כוח לעצב את החברה. בכל פעם שנקבע תקציב המדינה, נקבעים סדרי עדיפויות – כמה כסף הולך לאן. בכל פעם שמחוקק חוק, נקבעות נורמות – מה מותר ומה אסור. בכל פעם שמכריזים על מלחמה, אנשים מסוימים מתים בשביל להגן על אנשים אחרים. פוליטיקה היא עניין רציני, והיא משפיעה עלינו יותר ממה שאנחנו מסוגלים לדמיין.  דמוקרטיה היא שיטת ממשל שבה לציבור יש השפעה על חלוקת הכוח הפוליטי. זה אומר שבזמן הבחירות, הכוח לעצב את החברה עובר מיד ליד, וסדרי העדיפויות משתנים. כאשר הימין עלה לשלטון, הוא קיצץ את תקציבי הרווחה וסיפח את הגולן ואת ירושלים. כאשר השמאל עלה לשלטון, הוא קיצץ את תקציבי ההתנחלויות וחוקק את "חוק יסוד כבוד האדם וחירותו". אלו מהלכים ששינו את פני החברה הישראלית.

כמו שבטח שמתם לב, המילה "ייצוג" לא מופיעה בפסקה הקודמת, ולא סתם: אני חושב שאין כזה דבר. זה שקר שמוכרים לנו בשיעורי אזרחות ובתקשורת. אם קניתם אותו, כנראה שאתם לא מספיק ציניים. כמו שכל אחד יגיד לכם, פוליטיקאים מעוניינים בעיקר בדבר אחד: לשמור על הכיסא שלהם. ניסוח מתוחכם יותר הוא שלפוליטיקאי שלא מצליח לצבור כוח ולשמור עליו לא יעזרו כל הכוונות הטובות, והוא לא יצליח לעצב את החברה כמו שהוא רוצה. סביר להניח שהוא אפילו לא יצליח להשיג לעצמו ג'וב כמו שצריך. לכן העבודה של פוליטיקאים היא לצבור כוח, לא לייצג. אנחנו נכנסים לחישובים שלהם רק כשאנחנו משפיעים על הכוח שיש להם. וזאת המשמעות האמיתית של בחירות. בזמן הבחירות מוענק לנו, הבוחרים, הכוח להשפיע על עיצוב סדרי העדיפויות התקציביים, על החקיקה, ועל המדיניות הביטחונית והמדינית. שימו לב שאמרתי "להשפיע", ולא לקבוע. כי האמת היא שאנחנו לא קובעים. הפוליטיקה היא מערכת סבוכה להדהים, שהבחירות מהוות רק חלק ממערך השיקולים שמשפיעים עליה. לכסף יש השפעה. למנגנוני המפלגות יש השפעה. לתקשורת יש השפעה. לארה"ב יש השפעה. גם לנו. לא המון, אבל יש. השאלה היא איך אנחנו מנצלים אותה.

אחד המשפטים הכי טובים שאני מכיר על הקשר שבין הצבעה ובין מדיניות נאמר על ידי פוליטיקאי שהייתי שמח מאוד אם הוא היה ראש הממשלה שלנו – ג'ד ברטלט. אי שם בעונה השניה של "הבית הלבן", ברטלט מכריז: "אנחנו מנסים לגרום לאנשים להצביע לנו, ובדרך אנחנו מקווים שהם יכריחו אותנו לעשות דברים טובים". אבל כשאנחנו לא מצביעים, אנחנו בכלל לא במשחק. כשאנחנו לא מצביעים, אנחנו בוחרים שלא לנצל את היכולת שלנו להשפיע. כשאנחנו לא מצביעים, אנחנו מוותרים מרצון על היכולת שלנו לגרום למערכת הפוליטית להיות דומה יותר למה שאנחנו חושבים שהיא צריכה להיות. והכי גרוע: כשאנחנו לא מצביעים, לפוליטיקאים לא אכפת מה קורה לנו.

דוגמה פשוטה: נשים מרוויחות בממוצע 82 אגורות על כל שקל שמרוויח גבר (בשכר לשעה). ככל שהשכלתן גבוהה יותר, הפער בינן ובין גברים גדול יותר. ככל שגילן גבוה יותר (כלומר, ככל שהן מתקרבות לשיא ההכנסה שלהן), הפער בינן ובין גברים גדול יותר. שיעור הנשים באוכלוסיה עומד על 51%. אני מוכן להמר שאם המדינה היתה רוצה, היא היתה יכולה לעשות משהו. אבל היא לא. למה? כי למעסיקים נוח מאוד לשלם פחות לחלק ניכר מהעובדים שלהם, ויש להם השפעה על הפוליטיקאים. והנשים? כל פוליטיקאי מתחיל יודע שנשים בישראל לא מצביעות למפלגות על פי עמדותיהן ביחס לפערי שכר בין גברים ונשים, אז למי אכפת? עד שנשים לא יתחילו להצביע למען האינטרסים שלהן, המצב לא ישתנה.

ופה נכנס העניין האמיתי: אין מפלגת נשים בישראל. לא היתה, וכנראה גם לא תהיה. אז מה נשים צריכות לעשות? הרי אין אף מפלגה שמייצגת אותן. אבל יש הרבה מפלגות אחרות. חלק מהן מנסה יותר לפנות ל"קול הנשי" (כלומר, להצהיר על עמדות שמקדמות את מעמדן של נשים), וחלק פחות. לכן, לפני הבחירות, אתם צריכים לשבת עם עצמכם ולחשוב קצת. אתם צריכים להחליט איזו מפלגה סביר יותר שתשנה את המדינה לכיוון שאתם רוצים. זה לא פשוט. זה אומר לקרוא מצעים, להסתכל על רשימת המועמדים, לבחון את העשיה של מפלגות בכנסת הקודמת. זאת עבודה. אפשרות אחרת היא פשוט לשאול מישהו שמתעניין בפוליטיקה ושאתם סומכים על דעתו. תתייעצו. תבררו. ותבחרו. אל תשלו את עצמכם שהמפלגה שהצבעתם עבורה תייצג אותכם, או שאתם תאהבו את כל מה שהיא תעשה. פוליטיקה היא אומנות האפשרי, ולא תכנית כבקשתך. אבל אם אתם לא בוחרים, אתם נותנים יותר כוח למי שרוצה לשנות את המדינה בדיוק לכיוון ההפוך. וכמו שאמר היינלין, גם אם אין אף אחד שאתם רוצים להצביע בעדו, תמיד יש מישהו שתרצו להצביע נגדו.